אלי אור / דממה |
גדול, ערירי ודומם.
ואהיה לו כאב (="כמו אב")
שותק ארכון אל עליו
ואשקה אדמתו
בבכיי.
ועיני דוממות.
לעולם לא אבין מדוע.
דמעות היורה הפורה
בבדידות המוות קורא.
קורא העורב בליל שחור,
ענן מנהם תפילה אילמת.
אמי שאין אחרת תקרא בשתיקה.
אדמה אדמה
ודמעה דוממת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|