|
כל תזוזה כמכת מגלב
כל נשימה כצביטה בלב
כל מבט מרחיק אלף מילין
גוף מגוף אוהב.
כאש בוערת בתוך הגוף
כמו מנת יתר של סם בדידות
הרצון הוא השופט
הלב הוא התליין
הגוף אינו אלא
כלי חסר חיים.
האצבעות מיותמות
העור כמה לעוד
מהחום, כמו סוכר
מתגלגל בשלמות
על רקמה חיה,
מפיץ אהבה
מפיץ תקווה
רחוק, רחוק.
חם ולבד. |
|
|
פעם היה איש
כחול. הוא גר
בבית כחול, ישן
במיטה כחולה,
צחצח את שיניו
הכחולות במברשת
שיניים כחולה.
היה לו ראש כחול
ושיער כחול. יום
כחול אחד הוא
נסע במכונית
הכחולה שלו,
ופתאום ראה
בצידי הדרך
הכחולה- איש
ירוק. הוא עצר
לידו ושאל:
"תגיד, איך זה
שאתה ירוק?"
אז האיש ענה לו:
"אני? אני
מסלוגן אחר" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.