"סופית!! קומי כבר!!"
כרגיל, הצעקות של אמא על הבוקר
אני קמה, הולכת לאמבטיה ושותפת את הפנים...
"סופיייייית!!!!!!!!!!!!!"
-אוווצ'! (דפקתי את הראש בברז)
זאתי והצרחות שלה-
"אני ערה אמא!!! אני ערה!!"
"רדי למטה סופית!! עכשיו!!"
אוח נו.. מה עשיתי עכשיו..
אני יורדת למטה.. "אמא, במה מדובר כל העניין?"
"כנסי למטבח חוצפנית ותראי במה מדובר!"
--"הפתעהההההההההה!!!!!!!!!!!!"--
ואוו, הנה כולם..איזה אושר! אפילו החברות העצלניות שלי טרחו
לקום מוקדם ולחתום נוכחות,
ואוו, יומולדת 16 רק מתחילה, מאגניב!
אז אני מתלבשת והולכת לבי"ס.
ואיי, המתח הורג אותי, טוב בעצם מה כבר יש להיות במתח זה בטוח
שהוא לא יזכור או שהוא ידפוק חצי חיוך או משו ויחלוף
כמה אופייני לו..
הנה הוא! אחח הוא יפה היום יותר מתמיד..
צעד.. ועוד צעד..ועוד אחד.. הוא מתקרב
יוווווו המתח הורג אותי! אני לא יכולה
הנה,
הוא חייך ועבר,ידעתי!!! איך ידעתי!!!
-חושך-
אוחח נו "נעם זה לא הזמן לעצום לי את העיניים"
אוף נו מה היא מנדנדת לי את הראש אני יודעת שזאת היא!
"נעם!!" צעקתי והסתובבתי..
הוא עמד שם, הביט בי, עצמתי את העיינים ופקחתי רק כדי להיות
בטוחה שזה לא עוד אחד מהחלומות שלי..כרגיל..
הוא התקרב אליי,חיבק אותי והלך.
מה??!?? מה הוא הולך?
די! הוא משגע אותי! זה כבר בלתי נסבל!
"סופית'לה!!!! "
חח עכשיו זו באמת נעם..
"סופית..."
"מה נעם."
"מה את משחקת אותה מבואסת ראיתי את הפתק שהחליק לך לתיק.."
מה.. מה היא רוצה..
פתחתי את התיק ככה בייאוש וראיתי שבאמת היה שם פתק,
יא אללה!
פתחתי אותו,דף מעאפן כזה,של מחברת.. טיפוסי.
"מזל טוב,
ואת החגיגה שלנו נתחיל היום ב-4
ממני." |
