נפגעתי, כאב לי, בכיתי, הייתי עצוב.
עכשיו עבר - עכשיו אני צוחק ומחייך שוב.

כולם אמרו לי שהתגברתי יפה, שזה נגמר.
אז למה חוזרת התחושה שהכל נשאר אותו דבר?

אני כבר לא חושב עליה, אני כבר לא בוכה, יצאתי מהדכאונות.
אך כשהיא עוברת ליידי, אני מתחיל לגמגם ולהתבלבל, מייד עולים
הזכרונות.

היא השאירה בי צלקת, עוד אחת ועוד כמה
צלקות שעוקצות כל פעם שאני נזכר.
צלקות שמזכירות איך זה נגמר וכמה עצוב הייתי.
היא השאירה בי צלקות,שמכאיבות ושוב גורמות לי לבכות.

אבל רגע, התגברתי, עברתי, למה אני בוכה שוב?
חשבתי שזה עבר, שלא אחזור להיות עצוב...