[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני עמדתי שם, לבד. הם לקחו אותי בשתי הידיים והובילו אותי
לבמה המרכזית בכיכר הכפר. אף אחד לא בא ללוות אותי, לראות
אותי, להיות איתי. הם העלו אותי למעלה, ואני עצמתי עיניים
ודמיינתי שכולם שם, איתי, מחזיקים לי את היד, מסתכלים עליי
בעיניים דומעות ומקווים שזה לא נכון. מסביבי שמעתי את שני
הבחורים שהביאו אותי מדברים עם הכומר, אבל בדמיוני הכפלתי את
הקולות לאלפי אנשים שבאו לשם רק בשבילי. הרגשתי את אחד הבחורים
מתקרב ושמעתי את הכומר אומר משהו בשקט. הלב שלי התחיל לדפוק
במהירות והנשימה התחילה להיות קשה עליי. דמיינתי שכל האנשים
שמסתכלים עליי עכשיו מרגישים את הקושי שלי, חלקם בוכים. הכאב
גרם לי לפקוח את עיניי בפעם האחרונה, וראיתי הכל. אני עמדתי שם
לבד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אז אם תלכי מפה
מחר, תשאירי לי
פרח...."




למה נראה לכם
שהם התכוונו,
ורד או חרצית?


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/5/04 4:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רובין אן אבוני

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה