נשקני עד זוב דם
הצלף על כל גחמה
חדור לטומאתי במלוא עוצמתך
אל תחדל בשל אנקותיי
בכל מאודי אשתדל להחרישן.
נהג בי כאוות נפשך
התעלל בגופי העירום
הכאני, פלח את עורי
בכל חריצי הלום
השקני נחלי זרעך
לבלי די חמיצות טעמיך אגמע
הסר מלבך כל רגש כלפיי,
הסר מלבך כל מידת רחמים
כשלעצמי אלקק את פצעיי.
צרוב נפשי בכנות מילותיך
אל תתרכך בשל כמות הדמעות
האכילני מידך תפוח מורעל
והנח לי ליפול למרגלותיך.
רמוס שארית כוחותיי וכבודי
וכשיטשוני אלה
ונשימת אפי תיפרד מעליי
אז השלך גופתי לאגם האמת
בו אטבע במכאובי זיכרונות, בחטאים, בפחדים
בו אטבע באהבתי.