מוטי פרי-מור / שעה קשה |
אטמי אזנייך,
בל מכאוב דווה יחריף,
עת עצב קודר תוקפו.
כתל נמלים נפערת,
שבנחיל תסלול דרכה.
הסתגרי נפשי,
חסמי שערייך,
הגיפי תריסייך,
מול יסורי גיהנום בחלד.
מה מזור אתן לך,
עת כאבך מרור אוכלה.
שעון רפה על מרפקי,
הוגה, כואב בדומיה,
מביט אל אויב מגיח,
אלחם בו - לא אכנע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|