|
ירושלים שוב התיישבה לי על קצה הזנב,
ולא יכולתי לברח להרים או לפריז
או לעוגות הגבינה.
ישבתי ויללתי עד יעלה הירח או תתחיל המהפכה.
שוב היה קר בכוכב ישראל
ישבתי על החומות
עד שהאבנים קבלו שבץ והפסיקו לילל
והיה פיגוע שהתגנב לי לכליות
כמו כל הערבים והחיות הזעירות שחיפשו
בפרווה שלי מחסה מן הבדידות
שוב היה קר בכוכב ישראל
ולא יכולתי לברח להרים או לפריז
ולא היה לחם וגם לא עוגות גבינה.
והיה מחסום שעמד בגרוני
נשמתי דרך חורים קטנים שנפערו בהכרתי
מזל שטלפי הסתירו את פחדי
מהיום והלילה והקר
של הכוכב הישראלי. |
|
|
מה אם את פוגשת
חתיך משהמם,
והוא מספר לך על
הסטרט אפ
הביוטכנולוגי
שלו, ושואל אותך
אם את מבינה קצת
בעיניני הדיסק
הקשיח? אז את
אומרת לו, מזל
שלמדתי באורט,
אחרת הייתי
גומרת עם הדורמן
העצבני.
ארגנטינאי מפנים
פרסומות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.