רצית שאכתוב על עצמי
שלא אברח אל תוך הציבורי
שאכתוב על הכסף שלא אעשה לעולם
כדי לדאוג למשפחתי

רצית שאכתוב מה שספרתי לך
בחדרים הסודיים של רחוב אלנבי
ליד החנויות של הקסטות והתחתונים.

רצית שאכתוב על המילים הנוקשות מפחד
שלא אוכל לעשות כבר הכל
פתאום שוב להפוך לאף אחד
ולנטוש את החלומות על השינוי הגדול

רצית שאכתוב את חולשתי
כדי שנוכל להתלקק בה שתינו
זאבות בעולם הזה
בודקות שהגורים עדיין בחיים.

אז כתבתי לך כמה מילים
שלא אומרות כלום
אולי בגלל החרוזים
העומדים כמו חברת אבטחה
מפני פתיחתה של הנשמה.