אולי כבר עדיף שהמלחמה הזאת תבוא כבר עלינו.
מתחת מחלפים כבישים ריקים
ממכוניות מפוצצות
ומול שמי אובך ואבק
הלחות הזאת דבקה בחוד חנית.
הלחות הזאת נדבקת לטור חניתות
ועוד אחד ועוד-
טורים שורות של חניתות
מנצנצים מהלחות הזאת.
מנצנצים גם מגינים מרובעים
קסדות זית, מגפיים
שצועדים בכביש הריק
מתחת גשר המחלף.
הנה אחותי אוחזת בחנית
הנה ספתא, והמורה מכיתה א'
עומדות אחת בעורף השנייה
אני כבר לא רואה אותן.
מתחת למחלף כביש ריק רגליים צועדות
אנחנו לא רצינו את המלחמה הזאת
זו רק השמש, השמש מחממת ת'אספלט
רגליים צועדות אז עוצרות בצל מגדל.
היא עולה במעלית
היא נעמדת על הגג
קורן ראשה ולפידה יבער
הנה אחותי אוחזת בטלית
הנה ספתא, והמורה שלי מכיתה א'
הוגה את החוזה שכבר נחתם
אני, אני לא פה כבר בשבילם.
אולי באמת עדיף שכבר תבוא המלחמה אלינו
כי רק אחרי שהיא תבוא תוכל לשוב.
זכור את המחלף, הכביש והמגדל
ואת השמש, הלחות; זכור טורי רגליים צועדות.
אני כבר לא רואה אותן. |