היה יושב כל ליל קיץ אל מתחת לעץ
ענפיו ועליו היו חסים עליו, עושים לו צל
קול רשרוש עליו ברוח היו ממלאים אותו
רוח מדברית נשבה על פניו, פיזרה שערו
ולחשה לו "קום וצא אל דרכך למצוא את..."
מבט אחרון שלח אל העץ וחרט את שמו והבטחה עליו
העץ שקע בעצבות, עלים לא הצמיח
שורשיו באדמה החלו מתים
עליו החלו נושרים,נופלים, עפים ברוח
עירום נשאר העץ ורק החריטה עוד נשארה עליו
כאשר חזר עם סוסו כפי שהבטיח לעץ
ראה שגם אותו רוח המדבר סחפה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.