האהבה היא תרוץ עלוב לטיפשות.
כן, אני באמת מאמינה בכך. תחשבו על זה בהיגיון, מה יותר מטופש
משני אנשים שקוראים אחד לשני בשמות כמו מתוקי, חמודי ושות'. גם
נערות שמרדימות עצמן בפנטזיות על אהוב ליבן זה לא יותר טוב.
שלא נדבר על מבחר המתנות ה"מאוד שימושיות" והאדומות לפליא שבני
זוג יכולים להחליף ביניהם.
הרי שום דבר טוב לא יכול לצאת מהחלפת רוק אובססיבית בין שני
אנשים וגם לא מטעינה ושחרור חוזרים ונשנים של יצרים מיניים.
מה כבר תוכלו לומר לנערה בוכייה שהרגע נזרקה? שיבואו אחרים?
שהיא הייתה טובה מדיי בשבילו? שהוא סתם אידיוט? הרי זה ממש לא
מעניין אותה. היא תקועה בטיפשות שלה ואף אחד לא יכול לעצור
אותה!
אז כן, האהבה היא תרוץ אידיוטי לטיפשות ואנחנו מקבלים אותו כל
פעם מחדש.
למען האמת התרוץ הזה כבר חרוש כמו שדה חקלאי, מאוס כמו שיר
קליט וחסר תועלת כמו מתמטיקה.
ומה זה בעצם אהבה אם לא תרוץ עלוב לstupidity של אנשים?
שמעתי אין סוף מטאפורות ודימויים, אך אף פעם לא שמעתי הגדרה
מדוייקת.
הרי אתה לא "מרגיש אוהב" כמו שאתה למשל מרגיש שמח. אתה גם לא
"חושב באהבה" כמו שאתה, לעיתים, חושב בהיגיון.
טיפשות. |