וגם אלה ימים של צינה ושל חום.
עננים כבר אורבים בשחקים.
האורות נדלקים שוב עם רדת היום
לקולות ילדים משחקים.
ואני בכיכר, וליבי חם וזר,
וליבי ונפשי מחכים.

והדשא רטוב שוב בעת הזריחה
והלילה לאט מתבהר.
אני מחכה, מחכה לפריחה,
ושוזרת מילים לתוך זר.
ומעלי כוכבים מציצים וכבים,
ורגלי רוצות להישאר.

כשהשחר יבוא, הוא יבוא לא לבד.
יבוא איתו איש לא מוכר.
בשעה לא מובחנת, ברגע אחד,
יתיישב לידי גבר זר.
בתוך הדממה תעצר נשימה,
והדשא בשחר יואר.