אריק שין / איש חרב - Blade runner |
לגיא של אש הלך השמש,
שמיים הוא צייר בדם.
אצלול כעת לתוך עינייך,
אותך אוחז אל בין ידיי.
ענן אפור משיט הרוח,
את השמיים מעכיר.
בארצך שוכן הפחד,
ורק חרבי אותו תכיר.
באדמה נגעה סופה,
קול המתים היא תלטף.
ואת כתמי שנאת דורות,
תזרע לעד גאוותך.
את גזר דינך שפטת לעד לי
או את אהבתך?
האם הותרת אותי למות כאן?
האם זו האמת שלך?
או רק אשלייתך?
The sun is gone to hell
And bloody is the sky.
I hold you my arms,
And I look into your eyes.
The wind is blowing clouds,
That turn the sky to gray.
Your land has filled with fear.
Now let me draw my blade,
And Make it disappear.
The wind is blowing low,
The dead cry out aloud.
There is a stain of hatred,
Flaming up your pride.
Am I sentenced now for life?
Am I left here just to die?
Is it truly you?
Or is it but a lie?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|