אנשים שפוגשים לפעמים בקרן הרחוב ואחרי רגע הם נעלמים.
בעולם אפשר למצוא המונים של סתם אנשים.
ההמון בולע אותם כאילו לא היו מעולם.
אנשים סתמיים אף פעם לא חושבים שהם סתם אנשים, כשהם הולכים
למכולת הם אולי יברכו את המוכר בבוקר טוב ואולי יתווכחו אתו על
"למה בשבוע שעבר זה עלה עשר אגורות פחות", העיקר להרגיש שהם
עשו משהו והמוכר או זה שעמד ליד יזכרו אותם.
כאלו הם האנשים הסתמיים, ואפשר להגיד שאם הם לא היו סתמיים אז
אולי הייתי מכיר אותם באותה קרן רחוב. והם לא היו סתם נעלמים
ונבלעים על ידי ההמון, והם גם לא היו צריכים לעשות כלום כל
היום כי הם ממילא לא היו אנשים סתמיים.