אדם מיוחד בזמנים מיוחדים מאבד את עצמו בהמון.
אדם מיוחד בזמנים רגילים מוצא את עצמו נופל מנטל האחריות.
אבל, אדם רגיל בזמנים רגילים צריך למצוא איפה הוא מיוחד כדי
שלא יאבד בהמון הרגיל.
לאדם מיוחד גם אם בזמנים מיוחדים וגם אם בזמנים רגילים, יש רק
דאגה אחת, הוא עצמו  
אנשים מיוחדים כל כך מחשיבים את הייחוד שלהם שהם שוכחים את
האנשים הרגילים עם הבעיות הרגילות שלהם.
לאדם רגיל יש דאגות רגילות וחיים רגילים ואולי גם איזה כלב
רגיל או חתול רגיל ומרוב דאגות לחיים הרגילים שלהם אנשים
רגילים שוכחים את האנשים המיוחדים, ומפסיקים לחפש את הייחוד
בעצמם.
העולם שלנו הוא מבוא לבינוניות כי  לאף אחד לא אכפת ולאף אחד
זה כבר לא משנה.