הם הכניסו אותו לחדר החשוך, לגמרי.
בהתחלה הוא לא ראה כלום, אבל לאט לאט הוא התרגל וראה כמעט
הכל.
הוא התחבר עם יצורי החושך, אלו שתמיד פחד מהם כשהיה קטן. אלו
שגרו לו מתחת למיטה.

עברה כבר שנה, והוא נהיה יצור חושך בעצמו. הוא מפחיד ילדים
בלילות וגר מתחת למיטות.
הוא לא זוכר שהוא היה מאושר כל-כך כשהיה בן אדם רגיל, יצור
אור.
הוא לא הבין איך פעם פחד מיצורי החושך.

ויום אחד זה קרה.
זה קרה קצת לפני שזרחה השמש. הוא ושאר יצורי החושך ברחו מהר
לחדר החשוך. הם פחדו מהאור.
"יעקב!" הם קראו לו. "יעקב, אתה שם?" אלו היו ההורים שלו. הוא
לא ראה אותם כבר שנים, אבל את הקול הוא זיהה.
"יעקב, זה אבא שלך. אנחנו באים לקחת אותך חזרה", הקול המשיך.
מזה יעקב פחד.
בהתחלה הוא התנגד, אבל הם הצליחו להוציא אותו.

הם הוציאו אותו לחדר המואר, לגמרי.
האור סינוור אותו, הוא התעוור.
לזה הוא לא יתרגל.