|
הבדידות באה אלי
הפעם גבר גדול ומבריק
שמאהב אותי עד שאני
שקופה והולכת.
הבדידות באה אלי
הפעם פיירוז משוטטת לי
על ההכרה
שרה למחנה הפליטים הזה
שאני קוראת לו גופי.
הבדידות באה אלי
הפעם נשימה עולה ויורדת
כאילו כך היא תעשה לעולם
גם אם אתחנן שתפסיק.
הבדידות באה אלי
ערימה של דפים מתפוררים
ומשאית חלודה שחונה
על עפעפי.
הבדידות באה אלי
בלויה וחמוצת מבט
ושוב מבקשת מקלט
ואני כמו תמיד
מעניקה לה את ליבי
ומשחררת עצמי לחופשי.
5.5.04 |
|
|
סבא, סבתא אני
כבר באה.
נועה בן ארצי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.