הסיפור של עופר החל בסוף השנה, חודש דצמבר, תחילת החורף, הוא
היה נער גבוה שרירי ונאה, כמובן שרבות היו הבנות שחשקו בו. אבל
הוא, רק אחת קרצה לו, רק באחת הוא - עופר רצה, שמה היה אלי,
נערה עדינה שנהגה לשבת בבית הקפה שבו עבד ולקרוא, נערה שקטה
הייתה היא הגיעה למקום ביום חורפי במיוחד, היה בחוץ גשם זלעפות
והיא לתומה הזמינה כוס שוקו עם הרבה קצפת, היא אהבה שנוצר לה
שפם מהקצפת. ועופר סיים את משמרתו והצטרף לשבת עימה ואמר "יש
לך "שפם" מקצפת" וחייך את אחד מחיוכיו הכובשים. היא חייכה
ליקקה את שפתותיה הביטה מבעד לחלון וראתה שהגשם פסק, חייכה
אליו הניחה סימניה בספרה, היא לא נהגה לקפל את קצה העמוד בכדי
לדעת באיזה עמוד היא, ולכן הייתה לה סימניה ילדותית קצת עם
ציור של פו הדב עליה, החזירה את ספרה לתיקה וירדה במדרגות לעבר
היציאה. הוא הביט בה מרחוק בשקיקה, היה בה משהו מיוחד, משהו
שעופר רצה לגלות מהו.
יום למחרת הגיע למקום עבודתו וראה אותה יושבת שם בקומה השנייה
עם ספר בידה, חיוך עלה על פניו ועימו קצת סומק בלחיים. מיהר
למטבח להכין לה שוקו עם תוספת של קצפת. ברגע שראה אותה הסומק
ללחייו חזר ועימו חיוך מבויש, הוא לא שם לב אבל גם אלי הסמיקה
קצת...
מיהר אליה עם השוקו אבל לא העז לדבר... הוא כ"כ התבייש
מתגובתה, הוא היה חייב לדבר עם מישהו, וכך עשה, ירד למטה והרים
את השפופרת בסוף השיחה הוא אמר לאדם מעבר לקו שהוא יגיע אליו
בסוף המשמרת. הו, המשמרת הזו עברה בקצב איטי, ומייגע. כל כך
הרבה מחשבות עברו במוחו...
המשמרת סוף סוף עברה! הוא רץ כה מהר לבית חברו, אורי, שם סיפר
לו הכל על הנערה הקסומה יפת העיינים ואורי בתור חבר תומך ומבין
אמר לו שכדאי לו לכתוב לה פתק.  הוא שמח על הצעת חברו ומיד רץ
חזרה לביתו נכנס לחדרו לקח חבילת ניירות בגוון כחלחל והתחיל
לרשום, עד שיצא לו מכתב שהוא היה מרוצה ממנו, הכתב שלו היה
קריא והתוכן היה מספק. נוסחו היה כזה:
"לנערה הקסומה
בכל פעם שאני רואה אותך אני נקסם מחדש, את יפת תואר ונעימת
מראה.
שמי הוא עופר, אשמח לדעת מהו שמך.
לכבוד יהיה לי להיפגש עמך.
עופר".
כמובן שיום לאחר מכן ציפה לפגוש את אלי, הפתק היה בכיסו, היא
לא הייתה שם,הוא החזיק את המכתב בכיס כיווץ אותו באגרופו הרפה
נשם נשימה עמוקה וכיווה שתהיה שם מחר.
יום למחרת לא הייתה לו עבודה אבל הוא לבית הקפה בכל זאת, לחכות
לאלי.
הוא ישב שולחן ליד השולחן הקבוע שלה וחיכה הוא חיכה במשך שעות
רבות ושתה הרבה כוסות שוקו עם הרבה קצפת, הוא רצה להבין למה
אלי כל כך אהבה שנוצא לה שפם מקצפת.
כבר היה מאוחר, ולפתע הוא ראה את אלי מבעד לחלון הולכת ברחוב
הוא מיד קם מהשולחן מרוב מהירות כמעט שנפל במדרגות, הוא רץ
לעברה אחז אותה בזרועה לקח את ידה הכניס את המכתב לידה כיווץ
אותה נשק לה על לחייה וברח, אלי נשארה המומה, לחייה הסמיקה
קצת.
היא הלכה לספסל הקרוב התיישבה והתחילה לקרוא את המכתב, היא
קראה אותו קרוב ל10 פעמים.
מיד שלפה דף מהתיק שהיה על גבה שלפה את העט שהכי אהבה הוא היה
בצבע ורוד ומיד החלה לרשום, היא השתמשה בכריכת הספר שלה כדי
לרשום עליו.
"עופר
אתה עלם חמוד ויפה, אני משערת שגם אני התאהבתי בך, איך לא,
הרי הנך נער יפה תואר, הוחמאתי כשגיליתי שאתה חושק בי, נערה
כמותי לא רגילה לקבל מחמאות, אתה יודע שאף פעם לא אמרו לי שאני
יפה (חוץ מאמא,אבא או אחותי), זה מאד מיוחד. זה לא כמו מישהי
שכל הזמן אומרים לה את זה, בשבילי זה מיוחד... במיוחד כשאתה
אומר את זה.
אשמח להיפגש איתך. ביום חמישי, שעה 9, ליד המזרקה בקניון.
אלי."
היא הכניסה את ספרה לתיק קיפלה את המכתב בצורה מדויקת והכניסה
אותו לכיס במעילה.
יום למחרת אלי עברה דרך בית הקפה בכדי לתת ליניב את מכתבה, אך
הוא לא היה לכן היא נתנה את המכתב לאחת המלצריות שתיתן אותו
לעופר.
יום חמישי הגיע, אחותה עזרה לה להתארגן ו"באיחור אופנתי" של
עשר דקות הגיעה, היא לא הראתה את זה אבל בפנים היא התרגשה מאד.

גם עופר היה רוצה להתרגש אך לא יכל מהסיבה שלא מסרו לו את
המכתב, המלצרית שפכה עליו שוקו חם בטעות ולכן עופר לא הגיע
למקום המפגש וחשב שאולי לא רצתה בו מהסיבה שלא החזירה לו
תשובה, כך חשב.
לאחר שאלי חיכתה לעופר במשך כחצי שעה הלכה לבית הקפה  בכדי
להירגע ובכדי שאחותה הגדולה לא תחשוב שעופר "הבריז" לה. היא
שתתה לה את השוקו החם עם הקצפת וב12 חזרה הביתה.
בדרכה ראתה את עופר, היא המשיכה ללכת, עופר רץ אחריה, היא ברחה
ממנוע עד שלבסוף השיג אותה תפס אותה בידה ושאל: "למה לא חזרת
אלי בתשובה?" והיא ענתה:  "כמובן שעניתי, המלצרית לא נתנה לך
את המכתב שלי?" "לא" הוא אמר והם חייכו אחד לשני לאט לאט החיוך
הפך לצחוק מתגלגל, הוא אחז בידה ואמר "יש מקום שאני רוצה
שתראי". הם הלכו במשך 10 דקות והגיעו לסמטה ואמר לה להרים את
ראשה, ממש מעליהם היו מיליוני כוכבים המונים אלי חייכה. היא
הביטה בשקיקה אל השמיים הוא החזיק אותה בשתי ידיה נישק אותה
במצחה ואז באפה ליטף את שערה וחיבק אותה, חיבוק מגונן ושומר.
ליווה אותה לביתה והוא חזר לביתו.
בביתה הכניסה את ידה לכיס המעיל ופתאום חשה בפיסת נייר, על
הנייר היה כתוב-

עופר-053855165
היא חייכה
חיבקה את הפתק
והלכה לישון.