|
המדינה בטרור אני חי תחת אש
רצינו מדינה וזה מה יש
חלמנו על יונה עם עלה של זית
אבל בנים שעד אתמול גרו בבית
היום הם גרים בין המלאכים
השאירו הורים נשים ואחים
וכולם בוכים!
ושלא לדבר על תאונות הדרכים
בכבישים בני אדם נקטפים כמו פרחים
רוצים ללכת לבלות אבל מהעולם הם הולכים
וכולם כבר מזעם רותחים
על נהגים שמתנהגים כמו רוצחים
פשוט בני אדם דוחים
והפוליטיקאים הזונות על הכול הם מוחים
בזמן שבים של כסף הם שוחים
ולא באמת איכפת להם כי החיים שלהם נוחים
את הכסף של כולם הם לוקחים
ואדישים לכול הקולות שצורחים
אנחנו כמו שדה חוחים
שפרצה בו אש
רצינו מדינה וזה מה יש! |
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.