ככל שאני מחפש אותך-
אני יותר הולך לאבוד.
וככל שאני הולך לאבוד-
אני מוצא אותך פחות.

אך טיפשות לי יש והיא שממשיכה אותך לחפש:
מחפש ומחפש בכל דרך או צורה אך זה לא משנה כי אין נמצא  -
מחפש אותך בין ספרי החכמה, ורק מוצא שאלות של מי ומה.
מחפש אותך בין אושר ושמחות, אך זה לא הן שאותך מחביאות.
מחפש אותך מהשמיים ועד המים, אך נחסמות לי כבר העיניים.
מחפש אותך בבית הכנסת בתפילות, ומתבלבלות לי כל האותיות.
מחפש אותך עם הרבה אהבה, אך  עדיין אין נמצא.

וככל שאני מחפש אותך -
אני יותר הולך לאבוד.
וככל שאני הולך לאבוד -
אני מוצא אותך פחות.

אך נשמתי שורפת מרגישה כמו אש, לא מוותרת וממשיכה לחפש:
מחפש אותך עם החושים כשמהבית יוצא, אך עדיין אני אותך לא מוצא
-
מחפש את מגעך על כל העצים, ומוצא עצמי רק בין ענפים.
מחפש את קולך בין ציפורים מצייצות, ושמע רק אותם בשירים
וזמרות.
מחפש את ריחך בין ריח הפרחים, ומריח רק את ניחוחם הנעימים.
מחפש את טעמך בין כל המתוק, אך טוב טעמך מזה רחוק.
מחפש את דמותך עם עיניי הפתוחות, ורואה את עצמי קרוב פחות.

וככל שאני מחפש אותך -
אני יותר הולך לאבוד.
וככל שאני הולך לאבוד -
אני מוצא אותך פחות.

אך לא מרים ידיים ועדיין מחפש:
ומרוב חיפושים אני נראה כועס -
ומחפש אותך בשמחה אך מוצא רק עצב,
מחפש אותך במוסיקה ונשאר בלי קצב.
מחפש אותך בטוהר ורואה שחור,
מחפש אותך באש אך נגמר האור.
מחפש אותך בטוב ומוצא רק רע,
מרוב לחפש כבר לבי נקרע.

וככל שאני מחפש אותך -
אני יותר הולך לאבוד.
וככל שאני הולך לאבוד -
אני מוצא אותך פחות.
  ואולי אני טועה!