בלילה קר נטול חמלה
נח לו נבט עד אין קץ
חשקיו שוקעים עמוק
לבור נסתר לבו עולץ

יד המוות מצווחת
שד אפל בלבוש קרעים
מרוט מונח על רגב קר
מוטל הנבט בין סלעים

מרבד של חושך מתפרס
אל תוך חשכת ליל ארורים
נם לו נבט אין לו נס
יורה חייל צרור כדורים

סדק אור פורץ לו שם
נבט רך מוטל חיוור
מתוך האפלה נושם
ניבט סביב במלוא רום סער

פתאום ניעור מאלף שנות
מולו ניצב ציץ תאומו
היאך נדדת? חלפו יובלות
מלין טל אגל ממקום שבתו

שני אחים לנבט קמו
מתוך קץ ליל תעתועים
חשקי זרעים נדמו
כשקמלו בגלעדים