אליאור כהן / השלהבת |
בוערת כשאני מבחינה בך, יקירי.
אותן העיניים שהביטו בי אתמול,
נחקקו בזכרוני,
ואותן הידיים שליטפוני,
אותן השפתיים שעטפוני,
אותן המילים שהסמיקו את נפשי,
כולן,
נחקקו בזכרוני.
השלהבת שבוערת בתוכי,
זועקת ומבקשת ממך, לישוק לרגשותי
לאהוב את כל מהווי,
לדעת את גופי,
לעולם לא לבגוד בנפשי,
להשאר תמיד לצדי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|