ילד יפה,
תמיד ידעתי שאנשים הם דבר מעניין, ולא משנה כמה נראה לך שאתה
מכיר אותם (מכיר אותם, מכיר אותם), זה אף פעם לא יהיה שלם.
תמיד ידעתי שכל הזמן אפשר ללמוד על אדם משהו חדש, אפילו אם
ההכרות נמשכת כבר עשרות שנים. הדברים הקטנים של היום-יום, אלה
שאף אחד לא באמת משקיע בהם מחשבה. חשבת פעם על איך האדם הכי
קרוב אלייך אוהב לפתח את התמונות שלו? מט, מבריק, עם מסגרת או
בלי? ומה הפוזיציית שינה האהובה עליו? או על הריח שתמיד עושה
לו טוב, או על הקול שהוא הכי אוהב לשמוע? כל הזמן אפשר לגלות
דברים חדשים, וזה מה שאני עושה איתך, יפה, מיום ליום מגלה עוד
משהו קטן שלא ידעתי, אם זה פרטים קטנים שקשורים לעופות או
דברים יותר גדולים שקשורים לחיות ים אחרות, דברים שגרמו לי
לחשוב עלייך כל הערב, ועדיין לתהות אם זה אמיתי.
שבועיים, שלושה אולי. אמרת לי שסיפרת את זה רק לאנשים הקרובים,
ובאותו רגע גרמת לי להרגיש נורא טוב, בדיוק כמו שעשית בבוקר.
גם בבוקר גיליתי צד שעד אז לא הכרתי בך. צד שאהבתי להכיר. כבר
אמרתי לך איזה חלק הכי אהבתי שם. מי יודע, אולי הוא עוד יקרה.

אלוהים גדול.
אלוהים שלך גדול.
אותו אלוהים שדיברנו עליו היום. דווקא לא חשבתי שאתה מהאנשים
שמאמינים בכוח עליון שמתעקש לעשות כל כך הרבה נזקים. אני חושבת
שאחרי שסיפרת לי, הבנתי אותך. פתאום ראיתי דברים שלא ראיתי
לפני. לאו דווקא על האמונה, אלא עלייך. ובכל מילה שאתה אומר
לי, בכל משפט, בכל הברה שמלווה בדיבור המיוחד הזה שאני כל כך
אוהבת ואתה מתעקש לחשוב שאני צוחקת עלייך... בכל אלה אני לומדת
דבר חדש, וזו פשוט הלמידה הכי נפלאה שיש.

לילה טוב ילד יפה, אני מקווה שאתה מחייך עכשיו בין חברי ילדות.