מה הוא בשבילי?
אהובי, אבי ועוללי,
כמלח בתבשיל
של מרק מהביל,
משב רוח ביום שרב,
קשת צבעונית תלוייה על עב.
צליל מתנגן באוזן עייפה,
מקולות המולת קרב.
גלידה מתוקה וקרה,
לאחר שעת הליכה מהירה.
חיוך של תינוק שבע,
צליל קולו המשעשע.
כוס התה הראשונה,
לאחר צום יום הכיפורים,
חופן מי מעיין זכים,
לאחר שעות של נדודים.
חיבוק אוהב לאחר יום עמל,
מילה ההופכת קשה לקל.
ואוכל למנות דימויים בלי די,
למה דומה היותו של אהובי בחיי.
אז אמרו לי - קהל קוראיי.
איך אוכל להרחיקו מעליי?
גם אם יירחק עד סופו של עולם,
גם אז בתוכי יהיה חי וקיים. |