עוד כשראיתיו לראשונה התאהבתי בו.
קומתו התמירה, עיניו החומות, מבטו התמים.
מבין השיחים צפיתי בו, הולך ביער, מקשיב לקולות הציפורים.
מרחרח סביבו, לא מבחין בי.
גופו החסון בוהק באור היום, שיערו החום החלק מתנופף ברוח.
הבטתי בפניו היפות, בגופו השעיר...
כל כך רציתי לגשת אליו, להריח את הבל נשימתו מקרוב,
ללקק את פניו, את קצה אפו...
להעביר ידי על גבו, על חזהו. ללקק את גופו העירום...
להרגיש את הבל נשימתו על צווארי,
לחוש בידיו מחליקות על גבי השעיר,
מלטפות את אחורי, את פיו נוגע בחזי...
לחבקו חיבוק דוב, להרגיש את גופו קרוב אלי...
הוא נראה כל כך טוב, כה יפה כשגופו נשטף בשמש
וכולו אומר דריכות והקשבה...
התנערתי מהרהורי לפתע... הוא מרחרח בכיוון שלי...
כן... הוא מסתכל לעברי, מנסה לראות מבין הצללים בהם אני
רוכן...
הוא מתקרב... קצת מסוכן לברוח...
מוטב שאתמקד בעלי הצמח שליידי, בתקווה שלא יראה בי איום...
אני מביט אל הצמח. מרחרח אותו קלות. הוא נראה טעים.
בעודי מורט את עלי הצמח אני רואה אותו מתקרב לעברי...
די בסקרנות יש לציין... אולי הוא מריח את ריח גופי.
וכן, הוא מתקרב אלי, מרחרח באפו הגדול את אפי.
מרחרח את פרוותי...
אולי הוא גם מעוניין...

סוף דוב הכל דוב.