לפעמים אני מביט החוצה, מסתכל על השמיים ועל האדמה ושוכח שאני בתוך דירתי
בקומה שביעית.
אני עוצם את העיניים וממשיך לראות את אותו הדבר רק שהפעם אני מרחף באוויר.
אני יכול לראות את הכל מלמעלה.
ולפעמים, אם אני מתאמץ מספיק, אני יכול גם לטייל בשכונה שלי, בעיר שלי, בארץ
ולפעמים גם להגיע מעבר לים למדינות אחרות ועדיין לראות את הכל מלמעמה.
ושאני מרחף ומטייל לי בעולם ככה, אני לא חושב על כלום, ואין לי דאגות.
אני מסוגל אפילו, לכמה רגעים, לחשוב שאני כמעט מאושר ושיש לי הכל.
אבל אז, משהו תמיד קוטע את מחשבותיי ועוצר אותי מלהמשיך במחשבה הזאת. כאילו יש
איזה כוח עליון שמונע ממני מלהיות מאושר.
אולי אף פעם אני לא אהיה מאושר...
אבל מי יודע?... אולי כן...
עד אז, אמשיך לחלום...