|
בית 1
כשהיינו שניים הדרך הייתה פשוטה
כי תמיד זה היה אני ואתה
בסוף כל יום שנראה קצת שחור
תמיד היה לי למי לחזור
כל מה שעשינו עשינו ביחד
צעדנו בשביל אחד בלי פחד
אף פעם לא היה מאוחר
מה שלא עשינו היום דחינו למחר
מעבר 1
מישהו יכול לומר לי למה?
שכחתי מה יש לי ביד וכמה?
נכנעתי לפיתוי, טעיתי בכיוון
עכשיו אני רוצה לחזור לדרך הישר
אך אתה לא נמצא כאן, כבר מאוחר
פזמון:
החור בלבי תמיד ישאר
כשאביט בתמונה תמיד אזכר
בטעות שלי וכמה חבל
שאי אפשר להחזיר אחורה ת'גלגל
טעויות עושים משלמים על טעויות
לעתים בכסף לעתים בדמעות
גם אני שילמתי מחיר כה יקר
על הטעות שילמתי בלבי הנשבר
בית 2
עברה שנה עברה די מהר
ראית אותי פתאום עם אחר
אמרת שלום לא הנדת עפעף
כאילו הכאב מזמן כבר חלף
מדברת איתו אך עליך חושבת
מנשקת אותו אך אותך עוד אוהבת
צוחקת איתו רוקדת ומחייכת
אך שזה לא אתה אני מצטערת.
מעבר 2
ושוב נזכרת ביום בו לא הפסקתי לבכות
היום בו השתנו חיי מאה שמונים מעלות
גילית את הסוד נשארת לעמוד
שתקת הלכת בלי לומר מילה
אך אמרת הכל בשתיקתך הגדולה
פזמון:
החור בלבי תמיד ישאר
כשאביט בתמונה תמיד אזכר
בטעות שלי וכמה חבל
שאי אפשר להחזיר אחורה ת'גלגל
טעויות עושים משלמים על טעויות
לעתים בכסף לעתים בדמעות
גם אני שילמתי מחיר כה יקר
על הטעות שילמתי בלבי הנשבר
בית 3:
ספר לי מה אתה מרגיש בתוך הלב?
האם אתה עדיין כואב?
סובל? בוכה? מה אתה חושב?
תגיד לי שכן, שאתה עוד אוהב
אולי את שירי אתה שומע
ותיזכר כמה אתה מתגעגע
רק שתדע לך, תדע
שהשיר הזה נכתב בשבילך.
פזמון:
החור בלבי תמיד ישאר
כשאביט בתמונה תמיד אזכר
בטעות שלי וכמה חבל
שאי אפשר להחזיר אחורה ת'גלגל
טעויות עושים משלמים על טעויות
לעתים בכסף לעתים בדמעות
גם אני שילמתי מחיר כה יקר
על הטעות שילמתי בלבי הנשבר |
|
|
חבל שלא מנהלים
את המדינה כמו
שמנהלים את במה
חדשה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.