אלוהים השתין עליי אתמול,
כן, אתם בטח לא מאמינים נכון?! אבל אני לא צוחקת
הוא השתין על כולנו, רק שאנחנו בני-אדם, קופים איך שתרצו לקרוא
לנו, המצאנו לזה שם אחר, גשם.
כל שנה, יש כמה חודשים שאלוהים,לא מפסיק להשתין פשוט!
כמה הוא כבר שתה? מה יש חודשים שאנחנו רעים במיוחד?!
הוא צריך להשתין עלינו?! טוב, כמובן שהוא לפחות לא מחרבן
הרבה.
אבל באמת, אני פשוט לא מבינה את זה. למה להתלהב מהחרמון?! זה
סה"כ ערימה של קקי ופיפי בצבע לבן. בסדר, אז זה אלוהים ויש לו
קקי שונה, לבן.
אבל עדיין, זו סיבה להתלהב כל כך?! לדבר על זה בכל מקום? לעשות
הר שלם של זה?! כשהייתי בת שלוש נגעתי בקקי של מוגלי, הכלבה
שלי, ואימא צעקה עליי כל כך.
למה בקקי של אלוהים מותר ובשל מוגלי אסור?! לימדו אותי בגן
שכולם שווים. אני לא מסכימה בכלל!
מי שמע על דבר כזה?! אומרים לי באיזה קקי מותר לי לגעת.
ואותו דבר. שלוליות של פיפי יש ברחוב, ואני רואה את כולם
קופצים ומשפריצים הכל לצדדים, אני בטוחה שאם אח שלי יעשה פיפי
על הרצפה ואני יקפוץ על זה, אימא תצעק המון.
אוף, אני כבר לא מצליחה להבין אף אחד. בכל מקום אומרים לי משהו
אחר.

אלוהים, אתה יכול בבקשה להתאפק לפחות?! נמאס לי שכולם מתלהבים
כל כך מקקי ופיפי, זה מעצבן!

קטע לא מובן, אני יודעת. אבל נמאס לי מהדו פרצופיות בעולם.
ניסיתי להראות את זה מנקודת מבט של ילדה קטנה... מקווה שתבינו