New Stage - Go To Main Page

מ. אביה
/
התאבדות

ואתה צועק בהיסטריה , לא מאמין , לא יודע איך לעכל .
ואני ממשיכה לספר , ממשיכה להסביר .
ואתה מוזיל דמעה , פרצופך השתנה .
ואני פורצת בבכי , לא יורדת מההחלטה .
ואתה שואל , עדיין המום .
ואני לא מסוגלת לענות ,
בוכה .

אמרת לי לא להשאיר אותך פה ,
אמרת לי שאתה רוצה להצטרף אליי .

הסברתי ,
הסברתי לך שאני מחכה שהדבר ההוא ירד וייקח אותי איתו .

אתה . .
אתה עדיין לא מאמין , התחלת לדבר וגרונך הוציא קול של מחנק ,
פרצת בבכי לפתע .

צועק !
משתולל !
' אני מפחד להישאר פה לבד ! אל תעשי לי את זה ! '

לקחת אותי קרוב קרוב אליך - וצעקת .

שמעתי את הבפנים שלך הולם בחוזקה , בלבול .

הדבר שלוקח אותי, הוא קורא לי .

ביקשתי ממך לא ללכת עם הדבר האחר אף פעם.
ביקשתי שתישאר להזות עליי , על מה שהייתי , על מה שעכשיו .
אני תמיד אשמור עליך .

הבטחת ,
הבטחת . . רצית לשחרר אותי כשאני יודעת שלא תחזור על צעדיי.

התחבקנו שעות , מעבירה את היד שלי בשיערך שאני כל כך אוהבת ,
חיבקתי .
לא הסכמת להרפות , לא הסכמת לשחרר .
לא הסכמת שאלך לחיות בעולם של המתים .


ראיתי אותך , שיערך ארך , חיוך אין על פניך .
רציתי רק לראות את הניצוץ הקטנטן בעיניך ,
אותו ניצוץ שנהיה כשטוב לך .


ראיתי צל זז לעברי , צורה מוכרת הייתה לו ,
              הרגשתי אותך .


                          אבל ביקשתי !
                      ואתה ? אתה הבטחת .


                             7/5/04



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 28/5/04 12:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מ. אביה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה