כי גם אני, לפעמים, חולם לי באמצע היום.
על יער פורח ובו ביקתה עם ממתקים אין ספור.
ובבית מחכה לי איזו עלמה צעירה...
עם פרח מפתה על גבה התחתון מאחור...
ואני באתי עם סוסי הלבן, ומיליון תשוקות בראש.
ומאז שראיתיה... מנסה אני את לבה לכבוש...
יש לה כאלה עיניים יפות.
עם כחול מטורף וריסים ארוכות.
כולה אור לבן ולחייה פורחות שושנים.
ובטוח אני שכשהיא לבדה ואני נמצא בציד ערפדים
היא אינה הולכת ומתרוצצת בכל הבוסתנים.
אך לא ידעתי שכשאנני בביתה...
זאב היער בא לבקרה...
ובביקורו אצלה, עושה הוא בכוח איתה אהבה.
ופתאום כשאני חוזר, מתחמק הוא דרך הארובה.
ורואה אני אותה ועניה דומעות.
ושואל אני אותה.
ואין תשובות.
וממשיך ומנסה בכוח, לגלות את סוד לבה.
והיא בקול אילם מפוחדת וקרעים בשמלתה.
ואנני מבין ואנני יודע.
ורק מלראות דמעות על לחייה, ראשי עלי משתגע...


בקיץ האחרון תפסתי אותו במלא מערומיו.
את ראשו ערפתי וגרזן העברתי בין כל אבריו.
כי חשבתי שאם טוב, אז רק טוב, ולתמיד.
ובהווה האומלל שלנו, מצפים באופטימיות לעתיד.
ובחורף, מהרוחות, נר חדרה כבה.
עד שהזאב הרע, בא...