בבוא הערב נושאות אותך רגלייך אל הגבעה,
בצעדי אישה היא קרבה, אט, אט,
ועוצמת הציפייה כעוקרת לבך מכלא צלעותייך.
שפתיה אומרות את שמך, יעקב,
ומיתרי נשמתך יוצאים אליה במנגינה חסידית ישנה.
בשבתכם זה לצד זה אתה נלחם ביצרייך,
אך אין אתה הגיבור כי אם אהוב.
ידייך אוחזות התפילין מלטפות שערה,
ושפתייך אומרות המינחה מנשקות לצווארה.
והדין ינתן ממעל.
(בהשראת יצחק זינגר - "העבד")
מאי 2004 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.