|
בחיים שלי לא הרגשתי כזאת הקלה.
אני חושבת שזה התחיל ממשהו קטן שנכנס אלי והתחיל לגדול ולגדול
וכבר איבדתי שליטה עליו בלי ששמתי לב לזה.
ניסתי לדחות את זה כמה שיותר אבל זה באמת התחיל להציק לי.
כבר לא הייתה לי ברירה וקצת נפלט לי ליד אנשים אחרים.
הם כבר התחילו להגיד לי לכי תוציאי את זה ממך.
התחלתי להרגיש קצת רע וגם בחילות התחילו לי אבל לא יכולתי
לעשות את זה.
ההחלטה נפלה, החלטתי להוציא את זה וזהו.
רצתי מהר לשירותים ישבתי ופשוט חרבנתי
בלי עיתון בלי כלום הכל יצא מהר וחלק
אבל החרבון הזה היה הדבר הכי טוב שעשיתי באותו היום.
לא הייתה מאושרת ממני בעולם באותו היום.
אהה וגם בדרך לשירותים גם הספקתי לספר להוא
את הכול. |
|
|
איזה פסיכי? אני
לא רואה כאן שום
פסיכי.
הגורו יאיא לא
מבין על מי
מדברים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.