|
איש עומד תחת מטריה שחורה בגשם/ מכונית עם אורות כבויים נוסעת
בצהרי היום
בפריז כבר מזמן היינו מתאהבים הוא אמר לה/ והיא חייכה חיוך
נבוך ונעלמה
לחלום תמיד מותר בלילה/ הכר הרי זוכר את הכול
וסורג ובריח מביטים מלמעלה
אין מי שידפוק בדלת, ואני בטח שלא יפתח |
|
|
אז הוא הרים
אותי, זרק אותי
בכוח על הקיר,
ואז תפס אותי
שוב, זרק אותי
על הרצפה
והתיישב עלי
ואחרי כל זה הוא
עוד צחק!!!
הבובה הראשונה
של שוורצנגר
בילדותו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.