ביום שבך התאהבתי הכל הפך להיות שונה.
השמיים התבהרו ובחיי הכל הפך מושלם מבפנים, מצאתי את החצי השני
של ליבי.

אם רק יכלתי לתאר עד כמה אהבתי אלייך גדולה.
מעולם לא חשבתי שתהיי חסרה כל כך.
תמיד מחשבותיי קשורות היו אלייך,
וגעגועים בליבי היו כשממך התרחקתי,
וככל שהתרחקתי כך רבו געגועיי.

לאבד אותך זה כמו לאבד חלק מגופי, מנשמתי, מחיי!
אך אם אאבד אותך ולא תחזרי אליי שוב?
נראה כי ליבי לעולם לא יוכל להיות עוד שלם,
תמיד ישאיר מקום שיחכה ויצפה לשובך.

תמיד חששתי שמא יום אחד תלכי ולא תשובי אליי.
אך מחשבותיי אלה נראו כדימיון ולא מציאות,
היום הזה נראה כה רחוק...

ופתאום כשעזבת, לרגע חדל ליבי מלפעום.
הכל השתתק כאילו מצפה לשובך כדי לחזור ולהתקיים!
והזמן עובר ואת לא שבה אליי.

ואני עוד מנסה לעכל את העובדה שלא תשובי עוד אליי! לא תשובי
לעולם!
וכל מה שנותר לי הם רק הזכרונות ממך,
ואותו חלק בליבי שלעולם לא ישוב להיות כשהיה.

אילו רק יכלתי להבין את הסיבה שגרמה לך כך סתם לעזוב וללכת,
לעזוב ולא לשוב יותר.
את הסיבה הזאת לעולם לא אבין.

ונר דולק כאן לידי, נראה כי הוא מסרב לכבות, נראה כי הוא מסרב
להגמר, הוא ממשיך לבעור ולהבתו גדולה כגודל געגועיי אליך,
כגודל החור שנפער בחיי כשעזבת.
ושעווה נוזלת ונוטפת לה לאט כמו הדמעות שזולגות מעיניי.

ועכשיו, הינך מלאך בשמיים.
ואני כאן למטה תוהה, כיצד התאהבתי בך?
ובליבי חסרה פעימה שלעולם תצפה לבואך... לשובך אליי.


השיר מוקדש באהבה רבה לכלבה שלי.. שמתה, והיתה בשבילי הכל!