|
את ישנה, שיערך הדק שרוע על חולצתי. שיער של ילדה.
מדי פעם ראשך נע עקב מערכת היחסים הלא יציבה בין הגלגלים
לכביש.
אני מיישרת את הגב, מנסה להפוך את כריות השומן הקטנות שעל חזי
למשענת מספקת לראשך היקר לי מכל.
אל תדאגי, אמא לא תלך, אמא לא תעזוב אותך... שוב...
יש לך זכות מלאה לדרוש את שמגיע לך מעצם קיומך.
אבל עכשיו, כל הרגעים שקדמו לרגע הזה נעלמים. כאילו נהדפו
מקדושת נשימותייך.
נשמת אפיך - אשר לא אני אותה לך נתתי.
אני חורגת. חורגת מגבול, חורגת מקשר, חורגת מהמציאות, חורגת
מהיגיון, חורגת מנורמה, חורגת ממך, עורגת אלייך... |
|
|
אוכל בתחת,
נושך כריות,
יורק נוצות,
מפליץ קוטג',
בוחש בשוקו,
דוחס קקי,
לובש את הבוקסר
הפוך,
אוחז בקרני
המזבח,
רוכש ארנקי
פרווה ורודים,
הממממ...
בוא נראה, מה
עוד?
שה תמים מונה את
השמות שכינו
אותו בעבר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.