תסכול.
הרגש האהוב עליי.
להחסיר פעימה
להזיל דמעה
להיות בדממה,
לרצות לצעוק בנשמה.
לבכות בלי סיבה ממשית
לצרוח עד שמישו משתיק
לא לדעת מה לעשות
לתפוס אבל לא לאחוז.
לצעוק, אבל לשתוק
לשתוק ולרצות למות
למות, אבל עדיין לסבול
לסבול, ואין התמודדות.
תסכול זה אחד מהרגשות שיותר גורמים לי לבכות. כשאני מרגישה שכל
הדלתות סגורות, זה תסכול.
כשאני לא יודעת מה לעשות, זה תסכול.
כשהדד ליין מתקרב ואני תקועה בלי החומר
כשצריך להתחיל לארגן את ל"ג בעומר. (:
ועכשיו ברצינות... קשה מאוד להתמודד עם תסכול, כי זאת המציאות
בפשטותה, כשקשה להתמודד איתה
ורוצים לעצור הכל.
מכירים את זה?
זהו.
מקווה שהצלחתי להעביר את הנקודה. (:
