אדע כי שבת לאהוב אותי,
ולא אתיימר ואבקש שבאותה מידה כמו פעם,
כאשר:
באמצע הלילה, כשתלך לישון
תתקשר אליי ולא אל חברתי הטובה ביותר.
כשגם לא שבוע לפני בואך אליי
תהיה חמוד כמו שרק אתה יודע.
כשנהיה אצלך ונתכרבל במיטה
לא תצא לכשאירדם כדי להתכתב עם אחרים.
כשתספר לי על יומך מרצונך
ולא תפנה אותי ליומנים.
כשתחלוק איתי פיסה ממך
גם אם זה אומר שאבוא לפני החברים.
כשתפנה קצת מזמנך
לא משנה עד כמה ימייך עמוסים.
כשתלטף שוב את גופי
ותתעלם מהצלקות והשריטות.
כשתצטרף לשיגעוני
וביחד נקפוץ ונרקוד על גגות.
כשתחבר לי שיר או תצייר ציור
מבלי שבכלל אוציא מילה.
כשתקרא שוב את סיפוריי ואותי
ובקריאתך לא תהיה שגיאה בהבנה.
כשנבין אחד את השנייה
ולא נריב אם תהיה אי הבנה.
כשתחבק חיבוק לוחץ
ותעביר לי מכוחך.
כשתאמר לי שוב כמה חזקה אהבתך
מבלי שתרגיש כי לשמוע את זה אני צריכה.