|
ילדות.
תום.
שהלכה ונשכחה
ונעלמה
אי שם
בעולם אפור.
בין סוסי פוני
לצמות קלועות
ברוח מתוק
של אהבה.
ילדות.
שנגנזה
בתוך קליפות האדם
הקשות
אך הכל כך שבירות...
ילדות.
היכן היא?
לאן פרחה?
היא נמצאת כאן.
לידך. |
|
|
"בוינק, בוינק,
הלא בוינק טוינג
הוא,
הלא נקפצה הלוך
ושוב,
בוינק"
חרגול עומד על
עלה ומנסה
להרשים חרגולות
אינטלקטואליות
בבקיאותו בשירה
בוינק-מודרנית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.