אושרית בר אור / ואין קרן אור |
אין מאיר לי על נפש קרועה
שאגת ליבי אליך עילאית
ולא נשמעה,
דווי שחור פנים חונק נשמתי
לא מרפה מלהכאיב.
ייסורי כבמדבר בודד עטוף עלטה,
קרן אור לא משחרת אחרי
נשמתי זועקת אל השמיים
נשאבת אל האדמה.
לא נותר אלא שקר מר
לא נותרה משמעות לדבר
לא תצעד היא עוד לפני
רק תהיה בליבי שלי
בליבי הדומם מכאב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|