"איך לכתוב סיפור טוב?
דבר ראשון את צריכה שיהיה לך רעיון טוב ואחרי זה את מפתחת את
זה. אבל גם זה לא מספיק. רצוי שתהיה לך פתיחה טובה.
סתם לדוגמא, 'צריך להיפטר מהגופה'. זה משפט קצר שיכול להיות
פתיחה מוצלחת לסיפור מתח או אימה. זה משפט שטומן בחובו כל מיני
דברים. את כבר מציבה בפני הקורא מין סיטואציה שמצריכה סוג של
פתרון. מכאן והלאה העלילה רק מתגלגלת הלאה, והתפקיד שלך בתור
כותב, זה לגלגל את זה בצורה נבונה, מקורית וקריאה. עם משפט כזה
ישר הקורא מפעיל את הדמיון שלו, הוא כבר נודד לכל מיני מקומות.
התחכום שלך צריך להיות להפתיע את הקורא. כותב טוב תמיד ימצא
דרך נסתרת שאותה הקורא עוד לא מצא.
נעבור לדבר הבא. את צריכה גם לעבוד על הדמויות. הקורא אוהב
לקרוא סיפורים שבהם הוא יכול להזדהות עם הדמויות. קחי לדוגמא,
אותי ואותך. כן, כן, אותי ואותך. את יכולה לעשות כמה פרצופים
שאת רוצה אבל דמויות מהמציאות, רצוי מהמציאות שקרובה אלייך, הן
הדמויות הכי אמיתיות שאת יכולה ליצור. את מכירה כבר את
הדמויות, את יודעת איך הן פועלות, ומה הן מרגישות רוב הזמן.
אז סתם לדוגמא, אני ואת. כמה זמן אנחנו כבר נפגשים יחד?
שמונה-תשע פעמים? וכל פעם, יוצא שאת כמעט לא מדברת. אני זורק
לך כל מיני דברים, הערות באוויר, ואת, כל מה שאת עושה, זה לשבת
בפינה שלך ולרשום הכל. את לא יכולה כל החיים שלך לשבת ולרשום
מה שאנשים אחרים אומרים. את צריכה לצאת החוצה ולעשות דברים
בעצמך. את צריכה להתנסות.
אבל עכשיו אני סתם מקשקש. איפה היינו? אה, כן - דמויות. אז אני
ואת. מורה ותלמידה. הנה, כבר יש לך מערכת יחסים. ואת יכול לקחת
את זה לכל מיני כיוונים - יחסי ידידות, אהבה, שנאה, קנאה,
הערצה, שותפות, כל מיני... זה הכל תלוי בך. אז הנה, את לקחת את
זה לכיוון שאת בחרת בו. זה כבר מעניין. את כבר בדרך לסיפור קצר
טוב.
אז יש לך דמויות, יש לך מתח בין הדמויות, אפילו יש לך פה
תפאורה, שלטעמי סיפורים קצרים מצוינים תמיד יתרחשו במקום אחד
ספציפי. והמרתף הזו באמת יכולה להיות מקום שכזה, למרות שאישית,
הייתי מעדיף להיות במקום יותר מאוורר.
עכשיו, תראי, אני לא מתכוון שתכתבי עלינו. אני לא צריך שייצא
סיפור על איזשהו מורה ששוכב עם תלמידה שלו. וגם את לא צריכה את
זה. תאמיני לי. אבל זה מה שיפה. בסיפרות, את יכולה לקחת את
המציאות כמו שאת מכירה אותה ולשלב לתוכה אלמנטים דמיוניים.
משם זה הכל תלוי בך. יש לך דמויות, יש לך תפאורה, יש לך אפילו
מערכת יחסים בין הדמויות. הדבר היחיד שאת צריכה לשאול את עצמך
זה לאן את לוקחת את הסיפור?"
אחרי שהיא הכניסה את הסדינים המוכתמים למכונת הכביסה, היא לקחה
את המחברת והעיפרון, העיפה מבט לעברו וניגשה למלאכת הכתיבה:
"צריך להיפטר מהגופה." |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.