כנשירה זה התחיל, הסתיו בפתח, כל המנהיגים נעלמים בערפל. הדור
הישן שלא הצליח לסיים את כנשירה זה התחיל, הסתיו בפתח, כל
המנהיגים נעלמים בערפל. הדור הישן שלא הצליח לסיים את המלחמה
מתפוגג באדמה, ואנחנו כעלים עפים לכל מקום בלי כוח שמאחדנו,
מחפשים אחדות ללא הצלחה, אחדות שלא נמצאה בסתיו.
אבל אז נגמרו החיפושים ואז זה התחיל ביום גשום אשר בראשנו אנו
אומרים הגשם ישטוף את הכל את הרוע שקיים, ביום אשר ברק נכנס
בברק, רעם לא נתן מנוח לשמיעתנו והגיע אחד חדש, כמנהיגים
הצליחו לקחת אותנו וללמדנו כיצד לשרוד, רעמים נגד ברקים לא
יאומן איזה עוצמה יום גשום אחד.
באותו יום הולך ברחוב וברגע אחד חזק הכל נהפך להילוך איטי של
החיים, נעצרתי, הורדתי מעיל ונעמדתי דום לרעש הטבע ופתחתי עין
לחוזקו. שיערי היה רטוב הרגשתי כל טיפה, מרוב גשם חזק הטיפות
לא הספיקו לרדת לפניי או לגופי, הטיפות התווכחו והעלימו אחד את
השני.
כבודד שמתי לב איך רב הטבע שסביבי משתחווה לעוצמת השמים, עוצמה
זאת חדרה לליבי. באותו רגע של הילוך איטי, טיפות היו כאנשים,
שימו לב לדימיון, הטיפות נלחמו על קיומם לשרוד, הרעמים והברקים
שלחו אותם לקרב מר ללא סוף, ללא תקווה...
בהילוך איטי אחד ראיתי קרב שלם, בזמן הקרב דמעתי אך דמעה זאת
נמחקה כמו התקווה שהתפוגגה, חיכיתי לסוף הקרב, המתנתי...
מנגב את השיער ואת הפנים לאחר תום הקרב, כל הצמחייה נפלה שובל,
ואכן כל זה היה בחורף מר...
ואז הגיע האביב, התקווה נראתה באופק, החיוך שב לפני כולם,
חיילי הקרב נעלמו כמעט כליל. כל התקווה חזרה לליבנו רואים את
פירות המלחמה ונהנים. מריחים את התקווה אבל זה לא נגמר עדיין
יש סופות באופק, סופות אבק שהורסות ומנסות להרוס ובאותו זמן
לתקן את התקווה שבליבנו סופות המנהיגים מורגשים בקרב עמנו ועם
זאת הקרב אינו נגמר למרות כל הפריחה שנוצרה ואכן כל זה היה
באביב עם תקווה...
וביום חם אחד פתאום הכל נדבק בלחות ובזעה כל הרוע הקיים, כל
הרוע שנעשה, אך אנו מסתכלים על אופק חדש בים ורואים את הזריחה
בבהירות עם הרבה תקווה, מגיעים החיוכים. כולם נפגשים לאחר שנות
מלחמה נהנים, יושבים ודנים, הבינו שעשו משהו לא נכון ואז
מגיעים למסקנה לעזוב את העבר, לחיות את העתיד...
התחילו לחיות את העתיד עם הרבה חיוכים עם ריאות טובה של אנשים,
אך הלחות תמיד הזכירה את הרוע כדי שלא ישכחו ולא יטעו בשנית,
השמש השגיחה תמיד והזכירה עד שאבדה כוחה והגיע הסתיו...

ניסיתי לעשות איזשהו הזדהות של תקווה מלחמה וכדומה מול העונות
שאנחנו חשים, אומנם אני לא חושב שצלחתי בזה כל-כך...
אז לכן ארצה תגובות כיצד לשפר כי אני חושב שהרעיון בידיי הוא
רעיון מצוין, ארצה לדעת מה בשבילכם מסמנת כל עונה כדי שאדע
לעשות את התיאורים והחיבורים...