|
פרח כה יפה מלא באור ושמחה
היית קטן מלא בשמחה
עד בוא יום הגזירה.
בעודך צעיר לשנים
יצאת לתומך אל עבר הגינה
צעדת פסיעות קטנות אך לא יכולת מהקוצים לחמוק.
צעקת לעזרה אבל הגנן לא בא.
ובינתיים דם עליך נטף כאב וצער אותף סחף.
היית זקוק לאהבה
רצית את הגנן שיבוא ויסיר את הקוצים.
רצית את המים והשמש לחוש בשלווה
ועכשיו שגדלת יודע אתה שאומנם עליך בלו אבל שורשיך עדיין
נטועים בגינה
גינה שזקוקה לאהבתך
לאהבה שבך נטע הגנן. |
|
|
אנטיגונה: כן,
אני קברתי את
פולי-מהשמו.
קריאון: לכי
תזייני את אח
שלך
אנטיגונה: הי,
בלי לערב
הורים.
הנזיר האלקטרוני
משלים את
האפוזידיון החסר
במחזה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.