עדי אבני / כשתבוא... |
אחכה לה עד שתבוא
היא תבוא על סוסה לבנה, הכלבה
ותחכה ממרומי הר נבו
ואני - כמשה. כבד פה ולשון
אנסה שוב לקרוא לה אליי
אך הפעם - לשוני חדה כקלשון
וקלה כענן מעליי
והפעם שוב לא אגמגם, אתבלבל ואתן לה לחלוף ללא שוב
כמשה - אהפוך הנחש למקל
אעביר את עצמי בים סוף
...אך בינתיים סביל כמו תמיד, כמו עבר
וממשיך לחכות לה בכפור
וממשיך לחפש במילים נחמה
ומחכה לה
עד שתבוא
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|