[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מירב גורמן
/
מונולוג של עציץ

אני מונח כאן בפינה, מוזנח.
למה הוא לא משקה אותי?
למה הוא לא אוהב אותי?
הוא לא באמת אוהב אותי.
קוצץ את עלי הגוססים,
המסכנים,
לפעמים.
לעיתים משקה יותר מדי
לעיתים פחות מדי
לפעמים נעלם לימים שלמים
בטח יש לו גינות אחרות שהוא מעדיף להשקות.
יושב לי בפינה, ושותק.
לא מניע עלה,
לא מזיז גבעול.
קומט עלעלי מצער.
מבדידות.
בשקט.
קומל לי לאיטי.
הא - שיראה מה זה
אני אמות ולו לא אכפת!
אז יהיה לו אכפת.
אוי הנה הוא שוב נכנס,
בצעדו העייף, הנרגן.
אולי הוא אפילו ישקה אותי היום?
אולי יאהב אותי קצת היום?
אבל לא,
הוא רק בוחן אותי קצת
תולש עלה שהתייבש לאחרונה,
נאנח והולך.
שוב הוא נוטש אותי.
שוב הוא הולך.
אני לבד וגלמוד בעולם בלי אוהב!
כל-כך תלוי בו,
כל-כך חלש.
כל-כך נטוש פה,
כאן בדד.
אך הנה הוא חוזר - ובידו כד מים!
הו - השבח לאל הוא לא שכחני בינתיים!
משקה אותי,
מרווה אותי,
את צימאוני.
מציף את כל חושי באור.
איך יכולתי לחשוב שהוא לא אוהב,
שהוא שכח?
הוא תמיד חוזר בסוף,
אלי,
אל העציץ המוזנח.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כולנו רקמה
אנושית אחת חיה,
והנה באה המחט.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/5/04 20:49
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מירב גורמן

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה