עברו 12 שנים מאז אותו יום לימודים ראשון בכיתה א' בבית הספר
האזורי...

עוד חודשיים אני כבר לא אהיה כאן, לא במקום בו אני עומדת
כרגע...
עוד חודשיים כבר לא אהיה אני הקטנה, אהיה אני הגדולה, שאימא
כבר לא יכולה לגונן עליה.
עוד חודשיים אני אהיה מישהי אחרת, שמבינה יותר, שדואגת לעצמה.
עוד חודשיים יגמרו הבגרויות וכבר תהיה לי תעודת בגרות.
עוד חודשיים כל מה שיישאר זה סך כל חיי פחות 18 שנים.

עוד חודשיים זה עכשיו.

עכשיו אני גדולה.
עכשיו יש לי אחריות על הכתפיים.
עכשיו אני מייצגת! את אבא ואימא, את בית הספר בו למדתי, את
הישוב, את החברים, את הסביבה ובין כל אלו אני צריכה למצוא זמן
גם לייצג את עצמי...

עוד חודשיים אני אצא לחיים!