הילדה ההיא שמסתכלת לשמיים
מחפשת הכוכב ששייך לאותן השתיים
הילדה ההיא שלא מבינה מדוע,
מדוע הלב שלה כואב ופצוע?
העיניים
בוהות, מסתכלות אל תוך השחור
אך למעלה יש רק עוד חור
עמוק בפנים בתוך העננים
מבינה שהחצי השני הלך,
הלך לעולמים
ואין שקט, אין שלווה
חסר החיבוק, חסרה אהבה
ורק רצון לחזור לעבר
להיות שוב כל כך מאושר
הכוכב שאבד הלך ולא ישוב
אך הילדה מתעקשת:
"היכן אתה, כוכבי האהוב?"
ואין קול, ואין תשובה
רק הירח נותן לה תקווה
"ירח שלי, איפה הקסם שנרדם,
לאן ברח, למה נעלם?"
ורק בכי נשמע לרחוק
בכי תמים, בכי מתוק...
ואין שקט, אין שלווה
חסר החיבוק, חסרה אהבה
ורק רצון לחזור לעבר
להיות שוב כל כך מאושר...
לחזור להיות מאושר... |
