אריאל דונבן / הפגיעה שלי בעצמי |
מקטע אבוד
רוצה שזה יעלם
הדמעות חוזרות
לא נגמרות
תן לי לגווע
חייתי לבד
הייתי לבד
עכשיו כשהעניים כבר גמורות
השמיים קודרים
זועפים עליי
עוד פעם הבטחתי
עוד פעם אכזבתי
האשליה של המוות המבורך
אף אחד לא יודע
אני מסתכלת
על כל הזכרונות האבודים
הכואבים...
כל זיכרון
צלקת שונה
לא למדתי
שוב מעדתי
לתוך מחילה עמוקה
אני לא מבקשת סליחה
כי הייתי טיפשה
פגעו בי בחזרה
לא קדושה יותר
לא רוצה יותר
אין בי תקווה יותר
מתתי לבד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|