ושוב אני עוצמת את עניי... לשכוח הכל לשכוח אותך
לחישות לבי אינן מרפות מענייך המהפנטות...
כאור בחושך הנורא באת ואת חיי הארת.
עכשיו שוב הובלתי לאפלה
לידי מונח חבל התליה...
וספר התפילה
הילולי שבח לאהבה
מוחי... בתוך עשן אפלולי ניצבת דמותך...
אתה מתקרב אלי מושיט את ידך...
בלי ידיעה הולכת אחריך שוויה בקסמיך ללא נודע
קברי פה מוצב כי סיימתי חיים!
ואתה מרחוק שוב לוחש את שמי
וכעת איני יכולה לבוא אחריך בשביל הראשון...
אני שייכת עתה לשביל היגון! | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.