במקום סגור קטן, כשהשקיעה כבר מתה,
הוא יושב עם האקדח, וטוען אותו לפתע
קול גדול נשמע חזק,
הוא מרגיש קצת משותק
במקום סגור, קטן, עלוב ומרוחק.
אין שניה להתעורר, ולהילחם בפחד,
זה קשה להתגבר, אם לא נתגבר ביחד
על הדם, היריות,
הוא כבר לא יכול להיות
אין שניה להתעורר, ואין סיבה לחיות.
מלחמות, שהוא להלחם שוכח,
הוא לא ינצח
כי קשה לו לקבל את הדמעות.
מלחמות שמהן הוא רק בורח,
מתעורר, צורח
בן זונה שעובר תקופות רעות
במלחמות.
בימים שמבינים, שכבר כלום לא יעזור,
הוא יוצא עם האקדח ולא מתכוון לחזור
לכאן, הוא לא מרגיש,
בנאדם דפוק, אדיש
בימים שמבינים שהוא ישאר אדיש.
שומדבר לא מעניין, חוץ מכל מה שקרה,
הוא ישב בשירותים וכדור לראש ירה
כמו בקרב היו דמעות,
סבל שנמשך שעות
וחבל לא לחוות תקופות רעות.
מלחמות, שהוא להילחם שוכח,
הוא לא ינצח
כי קשה לו לקבל את הדמעות.
מלחמות שמהן הוא רק בורח,
מתעורר, צורח
בן זונה שעובר תקופות רעות
במלחמות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.